נגישות אתרים בישראל

נגישות אתרים בישראל

אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי
תקן ישראלי 5568

לפי אתר gov.il  לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו.

ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמא, לצורך מכירת מוצרים), וכן לשם מתן מידע אודות השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט כשאר הציבור, יש לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו לפי סימן ג’ לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג-2013

מהי נגישות באינטרנט בישראל

אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568.

התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0

https://www.w3.org/TR/WCAG20/

  • התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

  • משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2). התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.

  • גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2, 2.4.3, 2.4.7).

  • הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6).

  • אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים.

על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק “שירות לציבור” כהגדרתו בסעיף 19י לחוק שוויון זכויות.

ובנוסף בתוספת השנייה מפורטים בין היתר השירותים הללו: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.

 אז מי חייב בהנגשה?

מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.

יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.

עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.

הגורמים החייבים בנגישות הם:

  • גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.

  • רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.

  • גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.

נגישות וידיאו

מי חייב בהנגשת סרטי וידאו:

  • חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ₪.

  • רשות או גוף כאמור חייבים להנגיש תכני וידאו שהוכנולאחר 25 באוקטובר 2017.

האם אפלקציות (יישומים) חייבות בהנגשה?

אפליקציות המיועדות למכשירים שאינם מחשב נייח או נייד, כגון טלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות. 
לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק צריכה להיות נגישה.

עם זאת, קיים פטור מהנגשת אפליקציה, אם במקביל אליה יש לחייב אתר נגיש, אשר מספק שירות זהה והוא מותאם למכשירים סלולריים (אתר רספונסיבי).
 חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש, ככל האפשר, המפנה לאתר העומד בדרישות הנגישות.

לוחות הזמנים להנגשה

ראשית, יש חובה לבצע בדיקת נגישות של אתר אינטרנט קיים על פי טופס בדיקת נגישות אתרי אינטרנט.

ככלל, כל שירותי האינטרנט חייבים להיות נגישים.

  • מסמכים ישנים (מסמכים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017), אינם חייבים בהנגשה, וזאת גם אם הם מועלים לאתר חדש. למשל, קבצי PDF או

  • הנציבות מדגישה כיאתר חדש חייב להיות נגיש מייד עם עלייתולכן, אין לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה.

  • ייתכן כי עסקים קטנים לא יהיו חייבים להנגיש או כי החובה תידחה למועד מאוחר יותר, בהתאם לנתוני המחזור הכספי שלהם.

מי יכול לתבוע בגין היעדר נגישות ובאיזה מצב

מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.

מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה.

מניין 60 הימים יחל מיום קבלת ההודעה על ידי החייב.

פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט

פטור בשל נטל כבד מדי

המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו.

לעניין דרך הוצאת פטור מנגישות בשירותי אינטרנט, יש לבחון את גובה המחזור, וכן להבחין בין מי שהאתר שלהם “קיים” (הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017) לבין אתר “חדש” (שהופעל לראשונה לאחר מועד זה).

אין צורך לפנות לנציבות

  • מי שהמחזור שלו נמוך ממאה אלף ₪ או מוגדר כ”עוסק פטורלעניין מס ערך מוסף, אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן. 

  • מי שהמחזור שלונמוך ממיליון ₪, והאתר שלו הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 (“אתר קיים“) – אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן.

רשאים לבקש פטור מהנציבות

  • מי שהמחזור שלוגבוה ממאה אלף ₪ והאתר שלו הופעל לראשונה לאחר 26 באוקטובר 2017 (“אתר חדש“) – רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.

  • מי שהמחזור שלומעל מיליון ₪ רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.

    • להנחיות בדבר הגשת בקשה לפטור מנגישות בשירותי אינטרנט לבעלי מחזור מעל 1,000,000 ש”ח באתר קיים או מעל 100,000 ₪ באתר חדש.

פטורים אלו אינם קיימים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.

פטור בשל נטל כבד מידיי – ללא פנייה לנציבות

הפטורים המפורטים להלן, הינם פטורים עצמיים להם זכאי כל חייב שעומד בקריטריונים. אין צורך לפנות לנציבות כדי לאשר את קיום הפטור.

  • לעוסק פטור או עוסק עםמחזור מתחת ל-100,000 ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט. 

  • לחייב בעלמחזור בין 100,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבדשהפעלתם החלה לפני 26 באוקטובר 2017. אם חייב כזה בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש. 

  • הפטור על האתר הקיים מותנה בכךשדרכי ההתקשרות לחייב לצורך קבלת שירות יפורסמו באתר האינטרנט שלו באופן נגיש, או באתר אינטרנט נגיש אחר, לפי הצורך. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל-3 השנים האחרונות, ובתנאי שהוא עדיין בגובה האמור.  

  • יודגש, כי אם תוגש נגד החייב תביעה משפטית בשל אי נגישות שירותי אינטרנט, או יבוצע פיקוח מטעם הנציבות, יהיה עליו להציג את הפטור שהוציא, ואת הנתונים עליהם התבסס.

  • בחישוב היקף מחזור ההכנסות החייב בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר. אם בשנה מסוימת מחזור ההכנסות היה 0, שנה זו לא תיכלל בחישוב ממוצע ההכנסות.

פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית

ככלל, בקשה לפטור מטעמים טכנולוגיים אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות, למעט כמפורט להלן.

אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.

מורשה נגישות שירות רשאי לאשר פטור לחייב אשר משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת.

מורשה יאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) שהינו בעל השכלה וניסיון בתחום נגישות שירותי אינטרנט.

מורשה הנגישות ימלא את טופס פטור מסיבות טכנולוגיות.

הפטור בשל סיבה טכנולוגית יהיה תקף עד 3 שנים ממועד הוצאתו, וניתן לחדשו עד 3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך יינתן רק באישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסיבות מיוחדות שיירשמו.

חייב שקיבל פטור מסיבה טכנולוגית יספק התאמות נגישות חלופיות. כמו כן יפרסם בהצהרת הנגישות את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את אישור הפטור הטכנולוגי. 

פטור לאתר עם מיעוט נרשמים

פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות
תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מנגישות. תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.

 

שימו לב! DGFORCEX לא פועלת בסמכות עורכי דין ועל המשתמש האחריות המלאה. המידע המוצג הוא ההבנה שלנו לגבי המצב הנוכחי של נגישות אתרים. עם זאת, איננו מקבלים אחריות על דיוק המידע הזה וממליצים לפנות לייעוץ משפטי אם ברצונך להיות בטוח לגבי התוקף המשפטי של כל בעיה הקשורה לנגישות האתר.
דילוג לתוכן