פנייה ישירה ברשת מהי?
כשאנו פונים לאדם לצורך יצירת קשר/שיווק/השפעה וכו' אנו יכולים לבחור בדרכים עקיפות כמו פרסומים רחבים, הודעות ופרסומות כלליות ובתפוצה רחבה או לחילופין לפנות אליו בדרכים ישירות, כלומר – לשלוח הודעה פרטית, מייל, טלפון ועוד.
עולם השיווק הולך יותר ויותר לכיוון Making the world smaller ופרסונליזציה בהרבה מובנים. השאיפה במקרים רבים (כמובן בהתאם למטרות) להיות יותר זמין, יותר קרוב, יותר אישי ויותר מותאם פר לקוח.
על מה נדבר? טיזינג
אפשר לבצע פנייה ישירה בין אם מדובר בשיווק ב"הסכמה" או בשיווק "מפריע". השיטה להצלחה (קבלת פידבק חיובי חוזר) תלויה במקום, בזמן ובדרך בה אנחנו פונים ובהתאם לסקר ולאפיון האדם אליו אנו פונים. אם נלמד לעומק את קהל היעד, את ההתנהגות שלהם ונכיר את החוקים "עשה ואל תעשה" כדי להיראות אותנטיים ולמנוע מחסימות או להיראות כספאם, נעלה את סיכויי ההצלחה.
כשאנו מדברים על פנייה ישירה לאדם כלשהו ניתן לחלק את סוג הפנייה כמו בשיווק ל 2 גישות:
Interruption marketing
דרך פנייה שבה אנו פונים ללא הסכמה מראש או אישור מראש של האדם אליו אנו פונים ו"מפריעים" לו.
Permission marketing
דרך פנייה שבאה ב"הסכמה" כמו אדם שהסכים לקבל תוכן שיווקי/ חבר ברשת חברתית / ביצע sign in או subscribe לאתר שלנו (כדוגמא)
כ Default (ולפי החוק) יש ליצור קשר עם אדם בשימוש בתוכן שיווקי אך ורק בפנייה ב"הסכמה". כמו כן פנייה ישירה במצב זה היא יותר הגיונית ובעלת סיכוי גבוהה יותר לקבלת פידבק חוזר.
איפה הפניות הישירות בעולם ההסכמה?
אם נסתכל על החשבונות הדיגיטליים שלנו במהלך מספר ימים נראה באי מייל שלנו, בפייסבוק, בלינקדין, באינסטגרם, בהודעות פרטיות במסנגר, בווטסאפ, בהודעות לטלפון הפרטי ובשאר הרשתות החברתיות פניות ישירות מחברות שהיתה לנו איזושהי אינטראקציה איתם וגם עם כאלו שמעולם לא פנינו אליהן, לא ביקרנו באתר שלהן והמוצר שלהן אפילו לא רלוונטי אלינו.
כשאנו מדברים על פניות ישירות ושיווק ישיר הקו המנחה הוא פנייה בהסכמה. חברות פרסום ומשווקים יהיו חשופים לתביעות משפטיות במידה וישווקו לאדם שלא נתן את הסכמתו. הרי לא יהיה הגיוני אם נקבל שיווק ישיר של מוצר או שירות מסוים אם מעולם לא התעניינו בו, ביקרנו (Remarketing) או נרשמנו לאחד מהנכסים הדיגיטלים שלו.
האם ניתן לשתמש בפנייה ישירה ללא הסכמה?
שוב, הקו המנחה יאמר שלא. מי שכן ישתמש ביכולת זו יהיו עסקים קטנים ועצמאיים שמחפשים מקומות פרסום אישיות וקטנות יותר. כך חברה קטנה יכולה להיכנס לקבוצות ווטסאפ שכונתיות ולהציג תוכן פרסומי או לשלוח הודעות אישיות לכל אחד מהמשתתפים.
איפה פניות ישירות פוגשות אותנו?
במהלך העבודה אנו מבצעים פניות ישירות למטרות שונות כמו הגדלת מספר החברים ברשתות חברתיות ועוד. המטרה בפנייה ישירה היא לקבל פידבק חוזר דרך אישור/לחיצה על ההודעה שלנו, יצירת קשר דרך התכתבות וכו.
לכן יש צורך לפני פנייה ישירה אישית לבצע סקר שוק איכותי בו נמצא פרטים רלוונטיים שיעזרו לנו לצורך כך. אנו נרצה להראות אותנטיים ורלוונטיים לקהל היעד ולמקסם את הסיכוי שיאשר את פנייתנו. לכן יש לעשות זאת תוך כדי מחשבה מראש ולנקוט אמצעי זהירות מסוימים.
תראה לי מי החברים שלך ואגיד לך מי אתה (ידע = כח)
סקר שוק במקרים רבים יבוצע יחד אסטרטגיה וישלב סקר שוק של משווק דיגיטלי כדי לקבל תמונה כוללת.
פרטים שנרצה לקבל כדוגמא: מצב אישי דמוגרפי, אישי, משפחתי, כלכלי, מקצועי, תחומי עניין, רשתות חברתיות, קבוצות ברשתות חברתיות, רמת מעורבות ברשתות אלו ועוד.
הזמן לפעול
כדי שננתח ונחשוב איך הכי טוב לנסח הודעה ישירה תחשבו על ההודעות השיווקיות שאתם מקבלים ביום יום ותעשו reverse engineering – אם זה מרגיש לכם מוזר, כך זה גם ירגיש לאדם איתו אתם רוצים לתקשר.
שימוש בשיווק ישיר יכול לקצר תהליכים ולהביא אותנו מהר יותר אל היעד. מאידך באם נפנה לאדם ישירות ישנה האפשרות שהוא יחשיד אותנו. יש לעשות פעולות אלו באופן הגיוני – במידה והוא ביקר / נרשם / שייך לאותה קבוצה שאנחנו חברים בא. במידה ואנחנו לא שם, ההמלצה היא לא לבצע פנייה מסוג זה כי זו לא לגיטימית וככל הנראה תחשיד אותנו ועלולה להביא לחסימת החשבון שלנו.
כמו כן תשאל השאלה – האם אחרי שפנינו ישירות לאדם כלשהו ולא קיבלנו פידבק חודר, האם יהיה לגיטימי לפנות אליו שוב ובדרכים נוספות?
לסיכום:
מבחן התוצאה הוא הגיון בריא ומחשבה לפני פעולה. הודעה ישירה היא כלי מאוד רלוונטי ויכול לפגוע בול בלי ללכת סחור סחור רק צריך לעשות את זה חכם.